1
00:00:52,176 --> 00:00:53,341
איפה אנחנו?

2
00:00:53,425 --> 00:00:54,549
איך אני אמור לדעת?

3
00:00:54,633 --> 00:00:56,090
אני לא אוהב את זה.

4
00:00:56,839 --> 00:00:58,046
כדאי ללמוד לא לנבוח!

5
00:00:58,130 --> 00:01:00,585
אתה לא צריך לשדוד את המתים!
אתה לוקח מטבעות מהפה שלהם.

6
00:01:00,710 --> 00:01:02,792
לא לקחתי מטבעות,
החלפתי אותם בחפצי ערך קטנים יותר.

7
00:01:02,875 --> 00:01:05,248
זה נורא.
האלים שמים לב, אתה מעליב אנשים...

8
00:01:05,331 --> 00:01:06,372
אתה נושך אנשים.

9
00:01:06,497 --> 00:01:08,412
אני כלב. זה העסק שלי לנשוך אנשים.

10
00:01:08,496 --> 00:01:09,495
חזיר אתונאי!

11
00:01:09,577 --> 00:01:10,660
זה אתה!

12
00:01:10,744 --> 00:01:12,700
אתה יודע איפה אתה נמצא?

13
00:01:12,992 --> 00:01:15,615
תסתכל מסביב. האם יש עצמות לרגליך?

14
00:01:16,155 --> 00:01:18,904
שאל אותם על המפלצת ההיא.

15
00:01:18,986 --> 00:01:21,443
תשאל אותם איך לצאת!

16
00:01:22,109 --> 00:01:23,857
לא היינו צריכים להגיע לכרתים.

17
00:01:23,941 --> 00:01:26,896
אף פעם לא אהבתי איים.
אתה נתקע עליהם.

18
00:01:27,021 --> 00:01:28,395
המבוך.

19
00:01:29,394 --> 00:01:32,100
זה חייב להיות המבוך של קנוסוס.

20
00:01:32,891 --> 00:01:35,473
אף אחד לא היה כאן מאות שנים.

21
00:01:35,555 --> 00:01:38,095
זה היה הכלא של המינוטאור.

22
00:01:38,178 --> 00:01:41,092
1,000 אתונאים מתו בקטעים אלה.

23
00:01:41,800 --> 00:01:43,132
1,000!

24
00:01:43,590 --> 00:01:46,754
זה מספר עגול נחמד.
בוא נשאיר את זה בזה.

25
00:01:46,838 --> 00:01:49,502
המינוטאור בטח הסתער כך.

26
00:01:49,585 --> 00:01:51,583
רמס את השביל הזה בדיוק.

27
00:01:52,625 --> 00:01:55,913
המינוטאור...
כשאתה אומר טעון, האם אתה מתכוון...

28
00:01:55,996 --> 00:01:57,204
למה אתה מתכוון?

29
00:01:57,287 --> 00:02:00,118
נטען, נטען.

30
00:02:00,159 --> 00:02:03,906
חצי אדם, חצי שור.
כועס מרעב ועצב.

31
00:02:04,781 --> 00:02:08,485
עד שהגיע גיבור
עם לב נועז וחרב בהירה.

32
00:02:08,910 --> 00:02:13,110
סנכרון ותיקונים על ידי R3V0LV3R.

33
00:02:24,721 --> 00:02:29,050
לפני 10 מאות שנים, יצור נולד.
ילד של תשוקה איומה.

34
00:02:29,134 --> 00:02:31,382
בן מלכה, בן שור.

35
00:02:31,924 --> 00:02:33,422
יצור כל כך מפלצתי...

36
00:02:33,506 --> 00:02:37,294
מינוס, מלך כרתים,
בנה את המבוך הזה כדי להסתיר אותו.

37
00:02:37,794 --> 00:02:39,293
כל שבע שנים...

38
00:02:39,375 --> 00:02:41,748
הייתה מחווה דם לכרתים.

39
00:02:41,832 --> 00:02:42,956
כל שבע שנים...

40
00:02:43,039 --> 00:02:45,870
ספינת מפרש שחור הגיעה מאתונה.

41
00:02:45,953 --> 00:02:47,951
שבעה צעירים בשיא שיא...

42
00:02:48,035 --> 00:02:51,281
שבע עלמות טהורות
נלקחו כקורבן...

43
00:02:51,365 --> 00:02:53,155
הובא לכאן למבוך...

44
00:02:53,239 --> 00:02:55,778
שבו כל קטע הוא הבטחה שהופרה.

45
00:02:55,862 --> 00:02:57,943
כל יציאה היא דרך פנימה.

46
00:02:58,026 --> 00:03:01,398
ואיפה של המינוטאור
תיאבון פראי לבשר אדם...

47
00:03:01,524 --> 00:03:03,854
אפשר לטפל בחושך.

48
00:03:07,060 --> 00:03:09,807
אבל היה אדם אחד
שבא והלך כרצונו...

49
00:03:09,891 --> 00:03:11,847
בתחום החיה:

50
00:03:11,930 --> 00:03:16,135
אריאדנה, בתו של מינוס, המלך.

51
00:03:16,219 --> 00:03:18,966
כל יום היא ביקרה את היצור...

52
00:03:19,050 --> 00:03:21,713
דאג לזה, ריחם על זה...

53
00:03:21,797 --> 00:03:25,503
למטה בחושך, סגור
להתרחק עם סודותיו.

54
00:03:29,041 --> 00:03:30,789
זה אני. אני כאן.

55
00:03:32,538 --> 00:03:33,996
תתקרב.

56
00:03:34,245 --> 00:03:35,576
בוא הנה.

57
00:03:35,660 --> 00:03:39,532
היא ידעה שהלב הוא אנושי,
לא משנה מה הפנים.

58
00:03:39,574 --> 00:03:41,031
תתקרב.

59
00:03:41,114 --> 00:03:42,487
לא משנה מה היא ראתה.

60
00:03:43,154 --> 00:03:45,193
לא משנה מה היא שמעה.

61
00:03:45,277 --> 00:03:47,233
הבכי של הקורבנות...

62
00:03:48,066 --> 00:03:49,690
הבכי המצער...

63
00:03:50,314 --> 00:03:51,481
נורא.

64
00:03:53,104 --> 00:03:54,185
נוֹרָא.

65
00:03:56,143 --> 00:03:58,641
הרבה ליגות רחוקות מכרתים...

66
00:03:58,723 --> 00:04:00,930
שור היה מוקרב...

67
00:04:01,014 --> 00:04:04,344
נצפו על ידי אם ובנה, תזאוס.

68
00:04:04,428 --> 00:04:06,925
היא מעולם לא סיפרה לו
מי היה אביו...

69
00:04:07,008 --> 00:04:10,879
מחויב להבטחה שניתנה 17 שנים קודם לכן.

70
00:04:10,963 --> 00:04:15,460
עכשיו תזאוס גדל,
והיא ידעה שבקרוב הוא יעזוב אותה.

71
00:04:15,584 --> 00:04:18,123
בדיוק כפי שעשה אביו לפניו.

72
00:04:21,995 --> 00:04:24,868
למה אתה בוכה? במות השור?

73
00:04:25,367 --> 00:04:27,824
לא. לא.

74
00:04:28,407 --> 00:04:29,697
ואז מה?

75
00:04:31,238 --> 00:04:34,069
חשבתי על יער האורנים.

76
00:04:34,193 --> 00:04:37,773
של סלע,
והאדמה הגבוהה והיער.

77
00:04:42,102 --> 00:04:46,599
כאשר אתה יכול להזיז את הסלע,
אתה תגלה מי אביך.

78
00:04:54,634 --> 00:04:55,799
אני לא יכול!

79
00:04:55,883 --> 00:04:57,465
אז תחכה קיץ אחד.

80
00:04:57,631 --> 00:04:59,213
למה אתה שמח?

81
00:04:59,297 --> 00:05:02,544
כי כאשר אתה יכול להזיז את הסלע,
אתה תעזוב אותי.

82
00:05:02,627 --> 00:05:05,208
לְעוֹלָם לֹא. אני מבטיח.

83
00:05:07,040 --> 00:05:09,247
אבל תזאוס לא יכול היה לחכות עוד קיץ.

84
00:05:09,329 --> 00:05:11,745
הוא היה שם, בוקר אחר בוקר...

85
00:05:11,827 --> 00:05:14,950
מתאמץ על הסלע, קורע את שריריו.

86
00:05:15,034 --> 00:05:16,740
עד שיום אחד...

87
00:05:16,823 --> 00:05:19,445
השחר עדיין לח בשערו...

88
00:05:19,529 --> 00:05:21,943
הוא הרגיש את הסלע נותן.

89
00:05:22,027 --> 00:05:24,774
ואז, במאמץ אחרון...

90
00:05:24,858 --> 00:05:26,523
הוא הרחיק אותו.

91
00:05:40,636 --> 00:05:42,218
אמא...

92
00:05:44,008 --> 00:05:46,048
האם אבי היה לוחם גדול?

93
00:05:47,255 --> 00:05:49,170
אביך מלך.

94
00:05:49,253 --> 00:05:52,751
אביך הוא אאגאוס, מלך אתונה.

95
00:05:53,624 --> 00:05:56,164
תזאוס שמע את סיפור לידתו...

96
00:05:56,248 --> 00:05:57,579
ונשבע לנסוע לאתונה...

97
00:05:57,663 --> 00:06:00,453
ויידע את עצמו לאביו.

98
00:06:00,535 --> 00:06:03,533
אני אחזור. אני מבטיח.

99
00:06:03,615 --> 00:06:05,531
סעו לאתונה דרך הים.

100
00:06:05,614 --> 00:06:07,529
אל תסתכן בכביש החוף.

101
00:06:07,613 --> 00:06:10,027
הסכנה תמצא אותך בקרוב.

102
00:06:12,566 --> 00:06:13,815
האם הוא נסע בים?

103
00:06:13,899 --> 00:06:18,603
לא. הוא עבר בכביש החוף,
נגוע על ידי שודדים, ענקים, שודדים.

104
00:06:19,436 --> 00:06:22,433
ובדרך הארוכה,
הוא הרג את פרוקרוסטס...

105
00:06:22,516 --> 00:06:25,513
סקירון הבועט, סיניס מכופף האורנים...

106
00:06:26,180 --> 00:06:29,178
עד שלבסוף הוא הגיע
אל המבצר הגדול של אתונה...

107
00:06:29,260 --> 00:06:31,009
עולה מהים.

108
00:06:31,092 --> 00:06:33,965
ועם האבק
של המסע עדיין על עורו...

109
00:06:34,049 --> 00:06:36,921
הוא חיפש קהל עם אייגוס, אביו.

110
00:06:41,874 --> 00:06:45,788
זה היה 17 שנים
מאז שאיגאוס עזב את אמו של תזאוס.

111
00:06:46,579 --> 00:06:48,535
עכשיו זקנו היה אפור.

112
00:06:49,118 --> 00:06:51,408
ואשה אחרת הייתה לצידו.

113
00:06:51,866 --> 00:06:52,990
מדיאה.

114
00:06:53,490 --> 00:06:56,237
אני מודה לך, אדוני, על פנייתך לאדם זר.

115
00:06:56,612 --> 00:06:59,027
מילה על ההרפתקאות הגדולות שלך
מגיע אל המלך.

116
00:06:59,110 --> 00:07:02,732
רוצח ענקים, אנחנו שומעים.
מכת שודדים.

117
00:07:02,815 --> 00:07:06,270
איחלתי הדרך בין ביתי
ואתונה בטוחה למטיילים.

118
00:07:06,354 --> 00:07:07,894
איפה הבית הזה?

119
00:07:07,977 --> 00:07:09,892
טרוזן במערב.

120
00:07:09,976 --> 00:07:11,349
טרוזן?

121
00:07:11,433 --> 00:07:12,931
אדוני סומך.

122
00:07:13,015 --> 00:07:16,594
אני אומר לו, בתור הכוהנת שלו,
כאמא לבניו...

123
00:07:16,678 --> 00:07:19,593
להיזהר מאלה שמגיעים
עם דם על הידיים.

124
00:07:19,675 --> 00:07:22,256
אני מבקש היטהרות מהמלך.

125
00:07:22,340 --> 00:07:23,963
כמובן שאתה כן.

126
00:07:24,047 --> 00:07:25,462
מה שמך, לוחם?

127
00:07:25,545 --> 00:07:26,503
תזאוס, אדוני.

128
00:07:26,628 --> 00:07:27,669
השושלת שלך?

129
00:07:27,752 --> 00:07:31,749
יש אומרים שאבי הוא מהים.
יש אומרים שהוא מלך גדול.

130
00:07:31,832 --> 00:07:34,788
המלך נעלב בחידות.
האם יש לו נאמנות שלך?

131
00:07:34,870 --> 00:07:36,452
הייתי נותן את חיי בשבילו.

132
00:07:36,536 --> 00:07:39,866
הייתי לוקח חיים מכולם
מי הם אויביו.

133
00:07:39,950 --> 00:07:42,531
המלך מזמין אותך
לחגוג איתו הערב.

134
00:07:42,613 --> 00:07:44,986
ראשית, בברכתו,
לך לנהר קפיסוס...

135
00:07:45,111 --> 00:07:46,235
ולהיטהר.

136
00:07:46,319 --> 00:07:48,776
אז אתה מוזמן לאתונה.

137
00:07:48,858 --> 00:07:51,149
אני לא אוהב אותה. היא מכשפה.

138
00:07:51,231 --> 00:07:53,647
היא הייתה מכשפה. היא גם הייתה אמא.

139
00:07:53,729 --> 00:07:55,353
והיא הכירה את תזאוס.

140
00:07:55,728 --> 00:07:57,684
היא ידעה ששום דבר לא יעמוד בדרכו.

141
00:07:57,809 --> 00:08:01,556
לא אהבה, לא פחד, לא הבטחה.

142
00:08:01,639 --> 00:08:04,720
תזאוס הלך לנהר קפיסוס
ושטף את עצמו...

143
00:08:04,803 --> 00:08:06,760
בהיערכות לחג.

144
00:08:06,843 --> 00:08:10,216
מדיאה, רוצה את הממלכה
לבניה שלה...

145
00:08:10,298 --> 00:08:12,546
גם עשה הכנה...

146
00:08:12,630 --> 00:08:17,125
ערבוב עשבי תיבול סודיים ותבלינים רעילים.

147
00:08:17,376 --> 00:08:18,707
ברוך הבא, גיבור.

148
00:08:18,791 --> 00:08:20,540
גברתי, אדוני.

149
00:08:21,414 --> 00:08:22,497
החרב שלך.

150
00:08:22,580 --> 00:08:25,036
סלח לי, אדוני. אני לובש את זה בשלום.

151
00:08:27,867 --> 00:08:30,198
שתה, חבר, שתה את היין.

152
00:08:33,029 --> 00:08:34,278
לֹא!

153
00:08:35,235 --> 00:08:37,817
תזאוס, בני!

154
00:08:37,858 --> 00:08:39,315
הבן שלי!

155
00:08:41,646 --> 00:08:44,602
תפוס אותה. תפוס את הקוסמת!

156
00:08:45,851 --> 00:08:50,098
קלל עליך, אאגוס מאתונה.
קללה על בנך.

157
00:08:50,181 --> 00:08:53,262
אתם תביאו אחד את השני
שום דבר מלבד כאב וצער.

158
00:08:53,345 --> 00:08:57,965
לפני שנגמרת שנה, צער
ירעיל אותך. להרעיל אותך.

159
00:08:58,049 --> 00:09:00,713
יורקת את קללתה הרעה...

160
00:09:00,796 --> 00:09:04,126
היא נעלמה, ולא נראתה עוד.

161
00:09:05,959 --> 00:09:07,125
אבל האם זה נכון?

162
00:09:07,208 --> 00:09:09,747
הם לא הביאו אחד לשני כלום
אבל כאב וצער?

163
00:09:09,831 --> 00:09:10,955
זה היה נורא?

164
00:09:11,037 --> 00:09:13,786
לא. בהתחלה זה היה נפלא.

165
00:09:14,493 --> 00:09:17,324
המלך, שלא חייך רק לעתים רחוקות,
עכשיו צחק.

166
00:09:17,407 --> 00:09:18,614
הגיל ירד ממנו...

167
00:09:18,739 --> 00:09:21,445
ותזאוס הלך
מבצר האקרופוליס...

168
00:09:21,529 --> 00:09:23,610
עם צעדיו הגאים של נסיך.

169
00:09:23,694 --> 00:09:24,900
לא, לא.

170
00:09:24,984 --> 00:09:27,316
בהתחלה זה היה נפלא.

171
00:09:27,398 --> 00:09:29,023
יש "אבל" מתקרב.

172
00:09:29,356 --> 00:09:30,605
אבל...

173
00:09:30,687 --> 00:09:32,353
כבר הייתה קללה על אתונה...

174
00:09:32,436 --> 00:09:33,560
והגיע הזמן...

175
00:09:33,643 --> 00:09:36,058
לעוד 14 מבניה ובנותיה...

176
00:09:36,141 --> 00:09:38,264
להפליג לכרתים...

177
00:09:38,348 --> 00:09:41,303
לבוש בגלימות הלבנות של קורבן.

178
00:09:41,387 --> 00:09:42,844
לְהַפְסִיק!

179
00:09:44,801 --> 00:09:46,174
- תוריד את החלוק.
- תזאוס!

180
00:09:46,258 --> 00:09:47,632
תוריד את החלוק!

181
00:09:47,714 --> 00:09:49,754
כל שבע שנים, אבא.

182
00:09:49,838 --> 00:09:53,709
נמתח אל העתיד.
בנינו ובני בנינו.

183
00:09:53,834 --> 00:09:56,540
הבנות של נשותינו,
וגם הבנות שלהם.

184
00:09:56,624 --> 00:09:57,831
לא עוד.

185
00:09:57,914 --> 00:09:59,205
בן, אל! אני מתחנן בפניך.

186
00:09:59,287 --> 00:10:01,578
מה זה המינוטאור הזה שלהם?

187
00:10:01,660 --> 00:10:02,993
מי ראה את זה?

188
00:10:03,077 --> 00:10:05,865
יש לי! בחלומות שלי ראיתי את זה.

189
00:10:05,949 --> 00:10:09,945
זה מחכה לי,
ואני, תזאוס, בנו של איגיוס...

190
00:10:10,029 --> 00:10:13,150
שהרג את פרוקרוסטס,
וססירון הבועט...

191
00:10:13,234 --> 00:10:16,897
וסיניס כופף האורן,
אני אתקן את המפלצת...

192
00:10:16,981 --> 00:10:19,145
ולפטר את אתונה מפחדה.

193
00:10:20,228 --> 00:10:22,851
הרימו את הראש,
בני ובנות אתונה.

194
00:10:22,935 --> 00:10:24,850
הרם את ליבך.

195
00:10:24,932 --> 00:10:28,429
אנחנו נחזור
עם ראש הבהמה על החרטום שלנו.

196
00:10:28,513 --> 00:10:31,385
אל תחזור מתחת למפרש שחור.

197
00:10:31,469 --> 00:10:34,674
אם תחזור בשלום, הנף מפרש לבן.

198
00:10:34,758 --> 00:10:37,088
בן, אתה שומע אותי?

199
00:10:37,172 --> 00:10:39,837
אני אצפה בכל
יום מהצוקים.

200
00:10:39,919 --> 00:10:41,876
המפרש הלבן, אבא.

201
00:10:41,959 --> 00:10:44,915
אל תפחד. אני אחזור, אני מבטיח.

202
00:10:44,998 --> 00:10:46,746
מפרש לבן!

203
00:10:46,830 --> 00:10:49,745
אני מבטיח!

204
00:10:49,828 --> 00:10:52,200
ועם ההבטחה שלו
תופס את הרוח...

205
00:10:52,326 --> 00:10:54,698
תזאוס הפליג לכרתים.

206
00:10:54,781 --> 00:10:56,572
אבל באותו רגע...

207
00:10:56,655 --> 00:10:58,362
בלב המבוך...

208
00:10:58,445 --> 00:11:00,818
המינוטאור התעורר
מחלום בחושך...

209
00:11:00,901 --> 00:11:02,191
ויללה.

210
00:11:07,729 --> 00:11:10,102
זה בסדר.

211
00:11:10,185 --> 00:11:11,976
זה חלום.

212
00:11:16,387 --> 00:11:18,261
אני אספר לך על העולם שבחוץ.

213
00:11:19,469 --> 00:11:20,676
לגבי האור...

214
00:11:21,634 --> 00:11:23,382
על צבע השמים.

215
00:11:24,923 --> 00:11:29,293
אומרים שהשמים כחולים, אבל זה לא.
זה יכול להיות אלף צבעים.

216
00:11:29,876 --> 00:11:32,166
ורודים, אפורים...

217
00:11:33,290 --> 00:11:36,870
צבע הזהב, צבע היין.

218
00:11:38,453 --> 00:11:40,159
ויש אנשים.

219
00:11:40,826 --> 00:11:41,991
משפחות.

220
00:11:44,031 --> 00:11:45,904
אני הבת של מישהו.

221
00:11:46,778 --> 00:11:48,735
אני בתו של מלך.

222
00:11:49,693 --> 00:11:51,150
אני אחות.

223
00:11:52,857 --> 00:11:54,314
אתה בן.

224
00:11:55,355 --> 00:11:57,186
אתה אח.

225
00:12:07,218 --> 00:12:09,550
כפי שאריאדנה הגיעה מהמבוך...

226
00:12:09,633 --> 00:12:12,422
ברח מהמפלצת
נשאר עם סודותיו...

227
00:12:12,506 --> 00:12:16,044
תזאוס, בנו של אאגאוס, הפליג לכרתים.

228
00:12:16,127 --> 00:12:18,916
וכילדי אתונה
בא לפניה...

229
00:12:19,041 --> 00:12:21,997
תזאוס, הגיבור, עמד בהתרסה.

230
00:12:23,038 --> 00:12:26,743
וכפי שהוא ראה אותה, כפי שראתה אותו...

231
00:12:26,868 --> 00:12:29,740
חוטי חייהם הצטלבו...

232
00:12:29,824 --> 00:12:33,237
הסתבך, קשר אותם יחד.

233
00:12:35,152 --> 00:12:36,569
כרע ברך, אתונאי.

234
00:12:36,651 --> 00:12:38,025
למי אני כורע ברך?

235
00:12:38,108 --> 00:12:41,397
אריאדנה, בתו של המלך מינוס.

236
00:12:45,976 --> 00:12:49,265
אם הייתי אומר, "אתני, אני מפציר בך,
אני מתחנן בפניך..."

237
00:12:49,349 --> 00:12:51,098
"כרע לפני."

238
00:12:51,180 --> 00:12:52,929
האם היית עושה את זה?

239
00:12:53,012 --> 00:12:54,677
איך יכולתי לסרב?

240
00:12:59,215 --> 00:13:02,712
מצח על הארץ כמו המצרים
לכרוע ברך למלכיהם ולמלכותיהם.

241
00:13:06,292 --> 00:13:08,166
מי אתה?

242
00:13:08,250 --> 00:13:11,371
תזאוס, בנו של איגיוס.

243
00:13:11,455 --> 00:13:13,495
בן המלך?

244
00:13:13,620 --> 00:13:16,575
ואתה הולך למינוטאור כקורבן...

245
00:13:16,616 --> 00:13:18,699
או חשבת שתהרוג את זה?

246
00:13:18,781 --> 00:13:21,530
אני חושב שהייתי טיפש.
- גם אני חושב כך.

247
00:13:21,612 --> 00:13:23,902
כשנתתי לך תשובה אזרחית.

248
00:13:24,402 --> 00:13:27,233
קח אותו!
אז ימותו כל אויביו של אבי.

249
00:13:27,316 --> 00:13:29,356
כשהשומרים הרימו אותו...

250
00:13:29,439 --> 00:13:31,646
הוא הרגיש אותה לוחצת משהו לתוך ידו.

251
00:13:31,728 --> 00:13:33,186
זה היה מפתח.

252
00:13:33,269 --> 00:13:34,935
היא נתנה לו מפתח?

253
00:13:35,017 --> 00:13:36,808
אלוהים אדירים, זה נהיה מרגש.

254
00:13:36,891 --> 00:13:38,598
תזאוס ננעל עם האחרים...

255
00:13:38,682 --> 00:13:41,803
בצורה הכי עמוקה,
הצינוק האפל ביותר של הארמון.

256
00:13:41,928 --> 00:13:45,217
אלה שישנו,
רעדו עם הסיוטים שלהם.

257
00:13:45,300 --> 00:13:48,340
אלה שלא הצליחו לישון
היו קבועים בגורלם.

258
00:13:48,422 --> 00:13:51,087
המוות מתנגן במוחם.

259
00:13:51,171 --> 00:13:54,376
איך הם ימותו? מה הם ירגישו?

260
00:13:54,460 --> 00:13:57,540
האם הכאב יהיה מהיר או איטי?

261
00:13:57,624 --> 00:14:01,911
או, זאוס, תעזור לי. אתנה, תעזרי לי!

262
00:14:06,824 --> 00:14:09,862
בקצה הרחוק של הארמון, אתה תבוא
לדלת גדולה מסומנת בזהב.

263
00:14:09,946 --> 00:14:11,986
עברו דרכו והיכנסו למבוך.

264
00:14:12,069 --> 00:14:15,441
שלם את כדור החוט הזה מאחוריך
ככל שאתה הולך, להדריך אותך בשובך.

265
00:14:15,524 --> 00:14:17,564
לך קדימה ותמיד למטה.

266
00:14:17,648 --> 00:14:20,520
ובלב ליבו של המבוך
אתה תמצא את החיה.

267
00:14:20,603 --> 00:14:21,936
למה אתה עושה את זה בשבילי?

268
00:14:22,018 --> 00:14:25,391
כי הקללה על אתונה
היא גם הקללה על כרתים.

269
00:14:27,056 --> 00:14:28,596
בגלל איך שאתה מסתכל עליי.

270
00:14:28,680 --> 00:14:30,386
איך אני מסתכל עליך?

271
00:14:31,261 --> 00:14:32,510
כָּזֶה.

272
00:14:33,634 --> 00:14:34,924
וככה.

273
00:14:36,756 --> 00:14:39,129
למה אתה רוצה את המינוטאור מת?

274
00:14:40,087 --> 00:14:42,834
זה מבייש את המשפחה שלי. זה מבייש אותי.

275
00:14:44,333 --> 00:14:46,206
אילו חיים יש לו בחושך?

276
00:14:46,289 --> 00:14:49,453
זה חסר אהבה. אל תשאל יותר.

277
00:14:49,537 --> 00:14:51,826
לָלֶכֶת. לך והרוג את החיה.

278
00:14:53,325 --> 00:14:55,739
תבטיח לי דבר אחד.

279
00:14:55,823 --> 00:14:58,862
תבטיח לי אם תחזור
אתה תיקח אותי איתך.

280
00:14:59,361 --> 00:15:00,653
אני מבטיח.

281
00:15:02,317 --> 00:15:03,858
וכך תזאוס הגיבור...

282
00:15:03,941 --> 00:15:06,522
פתח את הדלת הגדולה אל המבוך.

283
00:15:15,390 --> 00:15:18,220
הוא ידע מיד
החיה יכלה לחוש אותו.

284
00:15:18,303 --> 00:15:20,302
זה כמו עכביש שחור מהורהר...

285
00:15:20,427 --> 00:15:22,300
הוא יכול לחוש את התנועה הקלה ביותר...

286
00:15:22,342 --> 00:15:24,507
ברשת המאסיבית והמורכבת שלו.

287
00:15:27,628 --> 00:15:30,917
תזאוס קפא.
יכול היה לשמוע את פעימות הלב שלו.

288
00:15:32,250 --> 00:15:33,791
או שזה היה של החיה?

289
00:15:35,872 --> 00:15:37,953
מה קרה? לא, אל תגיד לי.

290
00:15:38,037 --> 00:15:40,242
לא, תגיד לי.

291
00:15:40,326 --> 00:15:41,491
זה נורא.

292
00:15:41,575 --> 00:15:45,156
תזאוס התגנב מסביב לפינה הבאה,
והבא...

293
00:15:45,238 --> 00:15:47,903
תמיד קדימה, תמיד למטה...

294
00:15:48,153 --> 00:15:50,692
משלם את השרשור, עד ש...

295
00:15:57,437 --> 00:15:59,685
כוחו של שור, ערמתו של אדם.

296
00:15:59,767 --> 00:16:02,183
הוא הכיר כל סנטימטר מהתחום שלו.

297
00:16:02,308 --> 00:16:04,638
לאן שתזאוס הלך,
זה ידע דרך אחרת.

298
00:16:04,722 --> 00:16:07,845
פתאום מופיע,
לרסק מעברים...

299
00:16:07,927 --> 00:16:10,633
מטורף, פרוע, רעב.

300
00:16:40,982 --> 00:16:44,646
זה שכב שם על
רצפה, מדמם למוות.

301
00:16:44,728 --> 00:16:48,101
ותזאוס עמד מעליו בחרבו.

302
00:16:48,185 --> 00:16:49,558
וכשהוא צפה...

303
00:16:49,642 --> 00:16:51,682
הלסתות הענקיות שלו זזו.

304
00:16:52,264 --> 00:16:55,261
וזה נראה לו
כאילו הקולות מגיעים מהם...

305
00:16:55,345 --> 00:16:57,093
היו כמעט אנושיים.

306
00:16:58,176 --> 00:17:01,548
"אמא," נראה היה שזה אומר.

307
00:17:01,673 --> 00:17:04,795
"אמא, אבא."

308
00:17:04,878 --> 00:17:07,335
"אח, אחות."

309
00:17:11,622 --> 00:17:14,703
לֹא! אל תעשה!

310
00:17:16,078 --> 00:17:17,534
אל תהרוג אותו.

311
00:17:19,657 --> 00:17:21,239
הוא אח שלי.

312
00:17:28,400 --> 00:17:32,230
אָנָא. הוא אח שלי.

313
00:17:33,687 --> 00:17:37,183
מַהֲלָך! התרחק!

314
00:17:37,267 --> 00:17:40,431
תזאוס, בנו של איגיוס.

315
00:17:48,757 --> 00:17:49,756
הוא הרג את זה?

316
00:17:49,840 --> 00:17:51,005
הוא הרג את זה.

317
00:17:51,089 --> 00:17:53,212
- אה.
- אה, מה?

318
00:17:53,337 --> 00:17:54,543
זה באמת היה אחיה?

319
00:17:54,627 --> 00:17:56,125
זה באמת היה.

320
00:17:56,209 --> 00:17:57,666
זה עצוב.

321
00:17:57,750 --> 00:18:00,497
בגלל זה אריאדנה
תמיד בא לכאן, לא?

322
00:18:00,581 --> 00:18:02,204
כי היא הייתה אחותו.

323
00:18:02,288 --> 00:18:03,703
נכון.

324
00:18:04,285 --> 00:18:08,074
האם תזאוס היה צריך להרוג אותו?
האם לא היה אפשר לאלף אותו?

325
00:18:08,157 --> 00:18:12,071
תזאוס ראה רק את החיה.
ראיתי רק את הרגע...

326
00:18:12,154 --> 00:18:15,609
כשהוא יכול להחזיק את הקרניים למעלה
על הרציף באתונה.

327
00:18:15,734 --> 00:18:19,939
פניו של אביו, הגאווה,
קבלת הפנים של הגיבור.

328
00:18:20,022 --> 00:18:22,062
כל חייו היו לרגע הזה.

329
00:18:22,146 --> 00:18:26,267
הלידה, הסלע, החרב, העמל,
הכל בשביל הרגע הזה...

330
00:18:26,350 --> 00:18:29,264
כשהוא פגע ב
ראש המינוטאור.

331
00:18:29,347 --> 00:18:31,804
תוך שעה,
הוא יצא מהנמל...

332
00:18:31,886 --> 00:18:35,551
לירות את ספינות כרתים,
יוצאים לכיוון הים הפתוח...

333
00:18:35,633 --> 00:18:38,506
ראשה של החיה עטוף בבד מפרש.

334
00:18:38,589 --> 00:18:40,254
היא הלכה איתו?

335
00:18:40,338 --> 00:18:42,253
היא כן הלכה איתו.

336
00:18:42,336 --> 00:18:44,085
היא אהבה אותו.

337
00:18:44,168 --> 00:18:47,456
מהרגע הראשון
היא ראתה אותו, היא אהבה אותו.

338
00:18:47,540 --> 00:18:51,037
אבל היא כבר ראתה
לבו התקרר ומפורסם.

339
00:18:51,120 --> 00:18:53,451
והיא נאלצה להסתכל
על המפרש העקוב מדם...

340
00:18:53,535 --> 00:18:55,491
שכיסה את ראשו של אחיה.

341
00:18:55,575 --> 00:18:58,489
והשריפה שלה
הצי האדיר של אבא.

342
00:18:58,572 --> 00:19:00,029
והחרטה ציננה אותה...

343
00:19:00,112 --> 00:19:01,611
כשהיא עמדה והתבוננה בכרתים...

344
00:19:01,694 --> 00:19:04,567
נסוג ודועך באופק...

345
00:19:04,650 --> 00:19:07,398
בידיעה שהיא לעולם לא תוכל לחזור.

346
00:19:09,979 --> 00:19:12,268
למחרת בלילה, הם הכניסו לנקסוס...

347
00:19:12,352 --> 00:19:14,225
בטוחים בבטיחותם...

348
00:19:14,350 --> 00:19:16,765
רקד את ריקוד העגור.

349
00:19:16,847 --> 00:19:20,719
14 האתונאים רקדו
צעדי הטקס של הניצחון...

350
00:19:20,803 --> 00:19:22,885
חגג עד מאוחר בלילה.

351
00:19:22,967 --> 00:19:25,050
השריפות, היין...

352
00:19:25,132 --> 00:19:27,547
הניצחון מסמיק את פניהם.

353
00:19:29,004 --> 00:19:31,834
ואריאדנה התבוננה, חיוורת כחטא...

354
00:19:31,877 --> 00:19:34,874
הסתכל וחיכה
כדי שהאדון החדש שלה יצטרף אליה.

355
00:19:35,624 --> 00:19:37,746
חיכה שהוא ישכב איתה.

356
00:19:39,912 --> 00:19:43,200
וכשהאש גוועה לגחלים שלה...

357
00:19:43,283 --> 00:19:45,948
כשהקליפות היו יבשות...

358
00:19:46,031 --> 00:19:48,862
כאשר רגליו כבר לא יכלו לשאת אותו...

359
00:19:48,945 --> 00:19:52,068
תזאוס הגיע אליה.

360
00:19:52,484 --> 00:19:55,690
וכל הלילה, הוא הבטיח לה הכל.

361
00:19:55,772 --> 00:19:57,479
הַכֹּל.

362
00:19:57,563 --> 00:19:59,769
הבטחה של גבר לאישה.

363
00:20:01,144 --> 00:20:04,848
ההבטחה לאביו
עשה לאמו.

364
00:20:06,013 --> 00:20:07,305
ושבור.

365
00:20:09,302 --> 00:20:10,718
אז הוא התחתן איתה?

366
00:20:10,843 --> 00:20:13,300
כשאריאדנה התעוררה, המיטה הייתה ריקה.

367
00:20:14,048 --> 00:20:16,255
השמש שקעה על החול הלבן.

368
00:20:16,338 --> 00:20:18,337
היא חיפשה את תזאוס, אבל הוא נעלם.

369
00:20:18,420 --> 00:20:21,417
היא רצה אל החוף,
רצים באפר החג...

370
00:20:21,501 --> 00:20:24,665
לרוץ בעקבות הריקוד,
לתוך המים...

371
00:20:24,747 --> 00:20:29,203
כמו הספינה עם המפרש השחור
נשא את תזאוס לאתונה.

372
00:20:29,285 --> 00:20:30,451
תזאוס!

373
00:20:31,950 --> 00:20:33,365
הבן של איגיוס!

374
00:20:34,281 --> 00:20:36,404
מפר הבטחות!

375
00:20:37,195 --> 00:20:38,403
בּוֹגֵד!

376
00:20:40,110 --> 00:20:42,982
אבל כבר מחשבותיו של תזאוס
היו במקום אחר...

377
00:20:43,065 --> 00:20:46,062
תמוה על ראשה של החיה
הוא שמר בבד המפרש.

378
00:20:46,146 --> 00:20:48,394
עכשיו מתקפל, עכשיו מתפתח.

379
00:20:48,477 --> 00:20:52,765
נדהם שעם כל יום,
תווי פניו נראו לו אנושיים יותר.

380
00:20:53,472 --> 00:20:54,972
יותר עדין.

381
00:20:55,054 --> 00:20:56,429
זה היה המפרש שלו.

382
00:20:56,512 --> 00:20:59,467
זה היה המפרש הלבן
הוא הבטיח שהוא יתרומם בשובו.

383
00:20:59,592 --> 00:21:00,592
אני יודע.

384
00:21:00,675 --> 00:21:03,298
לא לעטוף בו את הראש.
הוא הבטיח לאביו.

385
00:21:03,381 --> 00:21:06,253
אייגוס הזדקן
סורק את המרחק.

386
00:21:06,337 --> 00:21:07,877
הוא הזדקן בהמתנה.

387
00:21:07,960 --> 00:21:09,542
אבל אז, יום אחד...

388
00:21:09,626 --> 00:21:11,748
עומד בקצה הצוקים...

389
00:21:11,832 --> 00:21:13,747
הוא ראה מפרש מתקרב.

390
00:21:13,831 --> 00:21:16,204
הוא עצר את נשימתו.

391
00:21:16,286 --> 00:21:19,450
ממזבחות משפחתי פיתה אותי.

392
00:21:19,534 --> 00:21:22,698
הדם של אחי על הידיים שלי,
חסר אמונה.

393
00:21:22,781 --> 00:21:26,445
עיניו היו חלשות, השמש כל כך מסנוורת.

394
00:21:26,528 --> 00:21:29,858
בהתחלה הוא לא ידע לדעת
אם זה היה לבן או שחור.

395
00:21:29,942 --> 00:21:32,855
אתה נושא איתך את ראשה המסכן של החיה!

396
00:21:32,939 --> 00:21:35,853
אבל גם הלב שלי! הלב שלי!

397
00:21:35,937 --> 00:21:37,726
הלב העלוב שלי!

398
00:21:37,810 --> 00:21:40,641
נטוש על החוף הזה. אין דרך חזרה...

399
00:21:40,724 --> 00:21:42,889
אף אחד קדימה.

400
00:21:42,971 --> 00:21:44,512
אני מקלל אותך!

401
00:21:46,094 --> 00:21:47,384
אני מקלל אותך!

402
00:21:48,966 --> 00:21:50,299
אני מקלל אותך!

403
00:21:52,505 --> 00:21:53,547
הלב שלו נשבר...

404
00:21:53,629 --> 00:21:57,500
הוא זינק החוצה אל האור המסנוור
של היום לתוך הים...

405
00:21:57,584 --> 00:22:00,873
שאחר כך נושא את שמו.

406
00:22:00,998 --> 00:22:03,080
אני מקלל את הלידה שלך!

407
00:22:03,162 --> 00:22:05,827
אני מקלל את האהבה שנשאתי אליך!

408
00:22:05,911 --> 00:22:10,864
אתם אלים שצופים בכל הדברים,
לשמוע את הבכי שלי! סמן את הדמעות שלי!

409
00:22:11,031 --> 00:22:14,611
תן לשמיים ליפול עליו,
הים בולע אותו...

410
00:22:14,695 --> 00:22:16,610
האדמה מטביעה אותו!

411
00:22:16,693 --> 00:22:20,232
הוא נטש אותי!

412
00:22:27,017 --> 00:22:30,181
תזאוס, בנו של איגיוס...

413
00:22:30,806 --> 00:22:32,388
קוטל שוורים...

414
00:22:32,596 --> 00:22:34,510
מלך אתונה.

415
00:22:41,380 --> 00:22:42,962
לילות רבים הוא היה חולם...

416
00:22:43,046 --> 00:22:46,668
של שיטוט דרכו
המסדרונות המפותלים של הארמון שלו...

417
00:22:46,750 --> 00:22:48,708
נראה כמו שהוא עשה פעם...

418
00:22:48,790 --> 00:22:51,247
למפלצת להרוג.

419
00:22:51,330 --> 00:22:54,701
אבל בחלום זה היה
תמיד אמא שלו...

420
00:22:54,785 --> 00:22:58,824
או אביו או אשתו הוא הרג.

421
00:22:58,906 --> 00:23:03,611
וכשתפס את ההשתקפות שלו,
היו לו הפנים של המפלצת.